אופרייט ליס בע"מ נ' שולמן ואח'

פסק דין

1.בפני תביעה לפיצוי בגין נזק שנגרם לרכב התובעת בתאונת דרכים אשר אירעה ביום 27/5/2008 בקרית חיים.

ביום 10.2.10 ניתן תוקף של החלטה להסכמת הצדדים כי פסק הדין יינתן לפי סעיף 79א לחוק בתי המשפט.

טענות הצדדים

2.התובעת, חברה פרטית בעלת צי רכבים העוסקת בהחכרת הרכבים ואחזקתם, היתה במועד הרלבנטי לתביעה זו בעלת רכב מסוג רנו (להלן – "רנו").

הנתבעת 1, נהגה באותו מועד ברכב מסוג יונדאי אשר היה מבוטח ע"י הנתבעת 2.

לטענת התובעת, ביום 27.5.08, בשעה 16:30 לערך, נהגה גב' טלי חמיש (להלן: "גב' חמיש") ברנו, כאשר לפתע, במהלך פנייתה לחניה, אשר היתה בימין הדרך, פגעה הנתבעת 1 ברנו בחלקו הימני האחורי.

התובעת טוענת כי התאונה אירעה משום שהנתבעת 1 לא שמרה מרחק מרכבה.

3.הנתבעות מכחישות את טענות התובעת וטוענות כי התאונה אירעה כתוצאה מנהיגתה הרשלנית של הגב' חמיש.

דיון

4.לאחר שבחנתי את טענות ועדויות הצדדים הגעתי למסקנה כי דין התביעה להתקבל ולמעלה מהנחוץ בפסק דין מסוג זה אפרט את נימוקיי.

5.בדיון העידו שתי הנהגות המעורבות בתאונה ופרט להן לא נכחו עדים במקום התאונה. כל אחת מהנהגות חזרה על טענותיה כפי שהועלו בכתבי הטענות, אך הרחיבו והסבירו אותן.

6.הנתבעת שבה וטענה כי גב' חמיש, הנהגת מטעם התובעת, הגיעה מכיוון שמאל, לא עצרה בתמרור עצור וכך הביאה להתנגשות בין הרכבים (עמ' 3 לפרוטוקול, שורות 19-21), אולם בהמשך הדברים התברר כי ראתה את הרכב רק בזמן התאונה ועל כך חזרה מספר פעמים:

"את רכב התובעת ראיתי ממש ברגע התאונה." (עמ' 4, שורה 1)

"את רכב התאונה ראיתי רק בזמן התאונה" (עמ' 4, שורה 2)

"ש. אז ראית אותה לראשונה בתוך הצומת.

ת. נכון." (עמ' 4, שורה 16)

"אני ראיתי אותה לראשונה ברח' ציזלינג" (עמ' 4, שורה 19)

נראה, כי הנתבעת אינה יכולה להעיד מאיזה כיוון הגיעה נהגת התובעת או האם עצרה בסמוך לתמרור העצור הניצב משמאל וזאת מאחר וכלל לא ראתה את הכיוון ממנו הגיעה.

כל שיכולה להעיד הנתבעת הוא אופן עמידת הרנו ברגע התאונה, הוא הרגע בו ראתה את הרכב לראשונה.